Image by Bill Oxford
Image by Bill Oxford

שלום בית או גירושין ?

מאמר מתאריך : 21/04/2021

השאלה האם להתגרש או האם לנסות שלום בית היא שאלה מהותית. דומה שלא נחטא לאמת אם נגדיר אותה כשאלה "to be or not to be ?" . זו שאלה הרת גורל שתשפיע על העתיד שלך, של המשפחה ושל הילדים.

במאמר שלפניך, נסקור בתמצות את גישת בית הדין הרבני לתביעת הגירושין ולרצון הצדדים להתגרש ואת אופן ההכרעה בה באופן כללי.

 

ניסיון שלום בית/ יעוץ זוגי

אם כבר הגעת לתובנה הזו שצריך להתגרש, ברור מאליו שצריך לדבר עם בן/בת הזוג אודות רצון זה ולברר מה היא עמדתו/ה . פעמים שאף ששני בני הזוג בדעה אחת שצריך להתגרש, אולם יועצת נישואין שתבחן את הסיבות לרצון להתגרש, פעמים שתוכל לעזור לצדדים לחזור לשלום בית ולתקן את הדרוש תיקון. ולכן תמיד כדאי לנסות הליך של טיפול זוגי ו/או ייעוץ נישואין בצורה מקצועית ועקבית, כדי לדעת ולהיות רגועים שאכן ההחלטה שהגענו אליה היא נכונה ושאכן כבר 'כלו כל הקיצין'. אציין שרוב ככל בתי הדין הרבניים, שואלים את בני הזוג האם ניסו שלום בית ויעוץ זוגי לפני שהם מתגרשים, וזאת אף בזוג שהגיע עם הסכם גירושין מוכן ובא רק בכדי לאשר אותו בפני בית הדין. כך שהליך מוקדם של ניסיון שלום בית ויעוץ זוגי יכול רק להיטיב עם בני הזוג ולהקל עליהם את הדרך בהמשך.

ניתן להמשיל ולומר, שכמו שרכב שהתקלקל לא משליכים לחצר גרוטאות לפני שהולכים למוסך לנסות לתקן את הבעיה, כך להבדיל לא משליכים את חיי הזוגיות והנישואין בטרם ניסו הצדדים לתקן ולעבוד על הבעיות ביניהם.

הליך גישור

במידה ושני בני הזוג ניסו הליך יעוץ נישואין ועדיין בטוחים ברצונם להתגרש, האופן המומלץ לעשות זאת הוא ע"י גישור גירושין. הליך הגישור הוא נושא למאמר בפני עצמו, אולם בקצרה ניתן לומר שזהו הליך אצל טוען רבני או עו"ד שמטרתו להביא את בני הזוג להסכמות בכל הנוגע לעניינים הכרוכים בגירושין (חלוקת רכוש, מזונות ילדים, משמורת, כתובה וכו') , ואז לנסח הסכם גירושין ולהתגרש במסלול "גירושין בהסכמה". שזה אומר למעשה שליחת הסכם הגירושין החתום לאישור בית הדין הרבני וקביעת מועד לסידור גט. זהו ההליך המהיר ביותר, הזול ביותר, והיעיל ביותר במסגרת הליכי הגירושין.

פתיחת תיק ברבנות - פגישות מהו"ת

 

את הליך גישור הגירושין ניתן לעשות אף במסגרת פגישות המהו"ת. מהן פגישות מהו"ת?
בהתאם לחוק להסדר התדיינות במשפחה, תשע"ד-2014 , כל מי שמגיש תביעה בענייני משפחה או במילים אחרות שפותח תיק ברבנות, צריך להמתין כ-60 ימים עד שיוכל להגיש את תביעתו, כאשר במהלך ימים אלו, יצטרכו הצדדים להגיע ליחידת הסיוע שליד בתי הדין ( או ביהמ"ש) ולהיפגש עם עובדת סוציאלית שתנסה לסייע לצדדים ולהכווין אותם לידי הסכם. הפגישות מוגבלות לעד 4 פגישות עם העו"ס (כאשר במהלך אחת הפגישות זכאים הצדדים לעו"ד מטעם יחידת הסיוע שיעזור להם לנסח הסכם גירושין). הליך ראשוני זה נקרא בשם "הגשת בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה" , במסגרתו מתקיימים פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע.

 

תביעת גירושין

במידה ואין בין בני הזוג הסכמות, הן בעניין הגירושין עצמן והן בעניינים הכרוכים בגרושין, ולא ניתן להגיע לכדי 'הסכם גירושין' , אזי המסלול השני הוא "תביעת גירושין". כך שלאחר שחלפו 60 הימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (ובמילים אחרות, פתיחת התיק ברבנות) , ניתן יהיה להגיש תביעת גירושין.

במסגרת תביעת הגירושין, הצד המעוניין בגירושין הוא זה שלמעשה פותח תיק ברבנות (אודות הליך פתיחת התיק ראה מאמר נפרד) וביה"ד מזמן את הצדדים לדיון אודות תביעת הגירושין.

הדבר הראשון שבית הדין מברר הוא מה היא עמדת הצד השני. האם הוא/היא מסכימים לגירושין? במידה ויש הסכמה, ניתן לעבור ולדון אודות שאר הנושאים הכרוכים בגירושין.

אולם במידה והצד השני מתנגד לגירושין ודורש שלום בית, אזי במקרה כזה, דבר שצריך וחשוב מאוד לדעת הוא שבית הדין בוחן בתחילה את הסיכויים לשלום בית בין בני הזוג. שלום בית הוא ערך מקודש, זהו היסוד של הבית היהודי ושל עם ישראל, כאשר התורה עצמה הדגישה בכמה מקומות כמה חשיבות יש לשלום הבית בין איש לאשתו, עד שהקב"ה מחל על כבודו והורה להתיר למחוק את שמו הכתוב על גבי מגילת סוטה, בכדי להשקות את אותה אישה שבעלה חושד בה ולברר שאין אחר חשדותיו ולא כלום, והכל כדי להשכין שלום בין איש לאשתו.

כך שבית הדין ינסה להשפיע על הצד המעוניין בגירושין לחזור לשלום בית. אלא שבמידה והצד התובע עומד על רצונו/ה להתגרש, אזי בית הדין ינסה לברר מהן העילות לגירושין, שעל ידם יוכל בית הדין להמליץ או לחייב ופעמים אף לכפות על הצד השני להתגרש.

 

עילות הגירושין

מהם עילות הגירושין ? ובכן נמנה מספר עילות מרכזיות :

מורד/ת – כאשר אחד מבני הזוג מחליט להפסיק את יחסי האישות, הרי שבכך הוא/היא גודע/ת את אחד היסודות של חיי הנישואין. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בפעולה פסיבית של אי היענות לקיום יחסים, באי טבילה במקווה או בפעולה אקטיבית של הפרדת מיטות  או אפילו בשינה מחוץ לחדר השינה. כאשר תופעה זו מתחילה, קמה לבן/בת הזוג הזכות לתבוע בבית הדין את בן/בת הזוג לחדול ממעשים אלו ולחזור לחיי זוגיות תקינים. תביעה זו נקראת בבית הדין "מורד/ת" . כאשר תופעה זו נמשכת במשך תקופה מהותית, קמה לבן/בת הזוג הזכות גם לתבוע גירושין. השלכות המרידה יתבארו במאמר נפרד אי"ה.

 

בגידה – כאשר אחד מבני הזוג מגלה בגידה וחוסר נאמנות של הצד השני, הרי שיש בכך עילה מאוד משמעותית להביא לסיום חיי הנישואין. גם בנושא זה יש המון מה להרחיב, ואי"ה יובא במאמר נפרד.

 

אלימות פיזית – אלימות פיזית מצד הבעל מהווה עילה ברורה ומובהקת למתן גט. פעמים שאף אלימות פיזית שעברה סובלימציה לאלימות מילולית תהווה סיבה לגירושין.

 

אלימות כלכלית – אינו זן ומפרנס – בנוגע לעילה זו, חשוב לציין שהדבר יהווה עילה לגירושין רק במצבי קיצון כגון החסרת דברים בסיסיים מהאישה והילדים עד כדי חרפת רעב. מצב שכזה יכול להוות עילה לגירושין. אלימות כלכלית אחרת, לא בהכרח תהיה עילה לגירושין.

 

אלימות נפשית – התעללות נפשית שבה אחד הצדדים מרגיש/ה מושפל/ת ומבוזה מהווה עילה לגירושין לפי המבואר במס' כתובות (עב,א) .

 

כאמור, אלו רק חלק מן העילות לגירושין. במידה ואכן קיימות חלק מהעילות המנויות לעיל יוכל בית הדין להמליץ או אף לחייב את הצדדים להתגרש.

 

לסיכום :

סוגיית שלום הבית או גירושין היא סוגיה רגישה, מורכבת, בעלת השלכות רבות. מן הראוי להתייעץ עם טוען רבני לפני כל פעולה שנוקטים לרבות פתיחת תיק יישוב סכסוך.

אין באמור במאמר זה בכדי להוות ייעוץ משפטי

לייעוץ והכוונה – ניתן להתקשר לטוען רבני הרב אלעד אמסלם –072-372-6585