top of page
כתובה - חוזה מחייב או שמא המלצה בלבד?
רבים חושבים שהכתובה הינה עוד חלק מה״שואו״ של החופה - דואגים לרב שיזמן יפה את שבע הברכות, דואגים ליין תירוש ולטלית נאה לחתן, לכוס זכוכית קטנה עטופה היטב בנייר כסף לשבור רגע לפני הריקודים וגם כותבים איזה סכום מפוצץ בכתובה 1,000,000 ש״ח ככה כשהרב מקריא אותו בחופה שישמע יפה וג׳נטלמני, סוף סוף מגיע לבחירת ליבי שה״שואו״ של החופה יהיה מושלם.
עד שחולפות השנים ומתברר שחיי הנישואים שכה ציפית להם לא מתוקים כמו שחשבת. קשיים עם הילדים, קשיים בפרנסה, קשיים בזוגיות...
מנסים שלום בית, לא הולך ומכאן הדרך לבית הדין הרבני בלתי נמנעת.. ושם הבעל שומע מהדיונים שאלה - לכמה תשלומים את מתכוון לפרוס את תשלום הכתובה?
סליחה? איזה תשלום? מה זה כתובה בכלל? חתמתי על הכתובה כי הרב אמר לי לחתום... לא קראתי מה היה כתוב שם ואין לי מושג מה אתם רוצים ממני...
האמנם?
ראשית נקדים שעיקר מטרת הכתובה היא דאגה של חז״ל לכבודן של בנות ישראל - ובלשון הגמ׳ כתובות ״ שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ״ - כלומר חששו חז״ל שהבעל יקח את מוסד הנישואים בתור המלצה בלבד וברגע שלא יתאים לו - יגרש את אישתו וישחק ברגשותיה ובחייה. מכאן אמרו חז״ל לבעל דע לך שמוסד הנישואין זה לא צחוק, אתה לא יכול להחליט בוקר אחד שלא מתאים לך להשאר עם אשתך - דע לך שאם תחליט כך - תצטרך לפצות את האישה בפיצוי הולם כראוי לכבודה של האישה על מנת שתוכל להמשיך את חייה גם לאחר הגירושין. נדגיש שהמדובר הוא שהסיבה לגירושין היא נטו רצון הבעל השרירותית - אמנם אם הצליח הבעל להוכיח סיבה טובה ומספקת לגירושין - במקרה כזה הרי שלא יצטרך לשלם - שכן לא הוא הגורם לפירוק הנישואין.
ועכשיו לגופו של עניין - בפסק דין מבית הדין הרבני האיזורי בנתניה (פורסם במאגר המקוון פס״ד קפ׳), חויב בעל בתשלום מלוא סך הכתובה - 1,000,000 ש״ח. עפ״י פסק הדין, הגדרת כתובה מוגזמת היא: אם הסכום המדובר הוא בלתי צפוי להיות מושג באופן סביר במהלך החיים (ולא כתובה בסכום המספיק למחיה של שנה אחת, שזה נאמר על עיקר הכתובה או מאתיים זקוקים בלא תוספת כתובה) במקרה זה אין כלל כתובה מוגזמת והטוען על כתובה מוגזמת עליו נטל ההוכחה.
כמו כן, בפסק דין מביה״ד הרבני הגדול בירושלים נקבע, כי טענות כמו ״לא קראתי את מה שכתוב בכתובה״ או ״לא הבנתי את מה שכתוב בה בגלל שהיא כתובה בשפה הארמית״ - אינן קבילות. ראשית, מפני שכתב ההתחייבות עצמו - כתוב בשקלים ובעברית ועוד שהרי הלכה פסוקה בשולחן ערוך חלק אבן העזר סימן סו׳ - שאין אדם שחתם על שטר יכול לטעון שלא הבין ולא ידע על מה הוא חותם גם אן אכן יתברר כי לא ידע קרוא - אחרת ביטלנו כל דיני שטרות, שכל אחד יוכל לטעון כך ולבטל חוזה ושטר שעשה.
חתמת- תעמוד מאחורי התחייבותך.
לסיכום- כתובה היא חוזה לכל דבר - יש לקחת בחשבון שהסכום הנכתב בה - עלול להגיע לידי גבייה בעתיד - ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה
*המאמר נכתב ע״י טוען רבני הרב אלעד אמסלם. אין באמור להוות תחליף ליעוץ הלכתי משפטי.
bottom of page