תיק 1262006/20

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר, הרב אברהם הרוש

התובע:           פלוני   (ע"י ב"כ אלי אדר)

נגד

הנתבעת:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד דניאלה עוז כהן)

הנדון: אכיפת זמני שהות וביטול משמורת האם

פסק דין

עניינו של תיק זה הוא תביעת האב לאכיפת זמני השהות שנקבעו בעבר.

בתאריך י"ד בכסלו תשפ"ד (27.11.2023), בהמשך לדיון במעמד הצדדים, הוחלט על ידינו  כי זמני השהות יתקיימו כפי שנפסק על ידינו בעבר, וכן כי משטרת ישראל תאכוף את כל פסקי ביה"ד לזמני שהות שניתנו בעבר.

עוד הוחלט כי יחידת הסיוע תזמן את שתי הקטינות – בנותיהם של הצדדים – למפגש ביחידת הסיוע, במהלכו יצטרף אחד מדייני בית הדין.

בהמשך להחלטה זו, התקיים מפגש ביחידת הסיוע, בסופו ניתנה על ידינו ביום כ"ז בטבת תשפ"ד (08.01.2024) החלטה כדלקמן:

"התקיים מפגש ביחידת הסיוע בנוכחות עו"ס יחידת הסיוע והח"מ.

מהמפגש עולה תמונת מצב מדאיגה ביותר.

לפי דברי הקטינות הן לא נפגשו פרונטלית עם אביהן משמחת תורה. כאשר התבקשו להסביר מדוע לדעתן חל הנתק לא היה בפיהן דבר בעל משמעות לאומרו.

הרושם הברור הוא כי הבנות מודרכות על ידי בעל סמכות ומפיו הן מדברות.

בית הדין סבור שעל הצדדים לפנות מיד לטיפול משפחתי. בנוסף יש לשקול ביטול המשמורת לעת עתה עד לחידוש הקשרים."

התקבלה התייחסות הצדדים להחלטה זו.

האם מסכימה לפנות לטיפול משפחתי, אך לא הואילה להתייחס בתגובתה לעניין המשמורת.

האב מסרב לפנות לכל טיפול שהוא, ובפיו טענות כלפי כל גורם שהוא זולתי עצמו, תוך שהוא תובע הרחבה של זמני השהות.

נוסיף עוד כי בעבר תבעה האם כי יותר לה להעתיק את מגורי הקטינים, אך בקשתה נדחתה.

עד כאן תמצית ההליכים.

דיון והכרעה

ההתרשמות החד משמעית היא שהבנות מודרכות ולא מדברות מפיהן שלהן אלא מפי אימן.

בתסקיר שהונח על שולחננו בתאריך 03.07.2023 דווח כי זמני השהות מתקיימים כתקנם. תסקיר זה הונח על רקע בקשת האם להעתקת מגורים, ויהי לפלא כי מאז תסקיר זה – עם הגשת בקשת האם להעתקת מגורים – פסקו זמני השהות עם האב.

נוכח זאת אין מנוס מלהורות על ביטול משמורת האם, והחלטתנו מתאריך כ"ח בטבת תשפ"א (12.01.2021) בטלה, כך שמעתה יתקיימו זמני שהות בלבד.

האם לא תוכל לקבל החלטה כלשהי בעניין הקטינות בעצמה, וכל החלטה שלא תהא מקובלת על הצדדים תידון בפתיחת תיק מתאים.

מן הראוי היה לחייב את האם בקנסות על התנהגותה אולם מאחר וביטול משמורת האם הינה סנקציה חריפה אשר אינה דבר יום ביומו, איננו רואים מקום בשלב זה גם לקנוס את האם, ודי בביטול המשמורת על המשתמע מכך, לעת עתה. מובן מאליו שאופציית הקנסות תישקל בהמשך בהתאם להתנהגות האם.

ביה"ד פונה אל האם שתאפשר לבנות לראות את אביהן כפי רצונן ולהפסיק לאלתר לעשות להן עוול אשר בשלבים מאוחרים עלול לפגוע קשות בקשר שלה עם הבנות.

בנוסף, כל עוד לא יחודש הקשר בין הבנות לאב לא תידון שנית בקשת האם להעתקת מגורים.

האב גם הוא אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו, אף שאין קורלציה בין מעשיו לבין מעשה האם.

כבר בהחלטה מתאריך כ' באייר תשפ"א (02.05.2021) ציינו כי האב אינו משתף פעולה עם עו"ס לסדרי דין, וכתבנו כי כל בקשה להרחבת זמני שהות תדון לכשיובהר האם האב יואיל לשתף פעולה עם עו"ס לסד"ד. הדבר נכון גם היום.

בנוסף, הצדדים מופנים לטיפול משפחתי דרך שירותי הרווחה. פתיחת תיק עתידית תידון לכשיובהר האם התקיים הטיפול המשפחתי. ככל שלא התקיים, יובהר מדוע לא התקיים.

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים של הצדדים.

ניתן ביום ל' בשבט התשפ"ד (09.02.2024).

הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד       הרב אבידן משה שפנייר                      הרב אברהם הרוש

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה