לאחר תקופה של חודשים רבים, בהם נוצרה אי וודאות בנוגע לסמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים אגב תביעות גירושין, הגיעה חקיקה שעשתה סדר בבלגן.
שכן פסיקת בג"ץ האחרונה – בג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלוני קבעה שבמידה ואחד הצדדים התנגד לתביעת מזונות ילדים שהוגשה לבית הדין הרבני – הרי שבית הדין לא יהיה מוסמך לדון בתביעה זו.
אולם ביום 17/11/25 עבר בכנסת בקריאה שלישית, תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) .
מה שהתיקון לחוק קבע, זה שלמעשה חזרה סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעות מזונות ילדים שהוגשו אגב תביעות גירושין. כלומר מי שהגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין וכרך לה את עניין מזונות הילדים – בית הדין קנה סמכות גם אם הצד השני יתנגד, וזאת לפי סעיף 3 לחוק הקובע שהמגיש תביעת גירושין וכרך לה מזונות לילדי זוג – לבית הדין סמכות לדון בעניין זה.
חזרה למירוץ
משמעות התיקון לחוק הינה שלמעשה חזרנו ל"מירוץ הסמכויות". דהיינו מי שיגיש תביעה ראשון לבית הדין או לבית המשפט – הוא זה שיקבע את הסמכות לדון בערכאה לה הוגשה ראשונה התביעה.
האם בית הדין הרבני פוסק מזונות במשמורת משותפת ?
ובכן התשובה היא – כן.
בשונה מבית המשפט שלילד מעל גיל 6, בית המשפט לוקח בחשבון גם את הכנסות האם כך שבמידה ואין פערי הכנסות בין הצדדים, ויש משמורת משותפת מלאה בין ההורים, ייתכנו מצבים שהאב לא ישלם מזונות – אולם בבית הדין הרבני, מאחר ועל פי ההלכה אף מעל גיל שש החובה לזון את הילד מוטלת על האב בלבד, לכן עדיין האב ישלם מזונות.
אעתיק מדברי ישיבת הכנסת הנוגעת לתיקון החוק, רק כדי שנבין את המצב לאשורו :
כלומר מפורש בדברי החכי"ם שהם מבינים שהמציאות הינה שבתי הדין פוסקים מזונות גם במשמורת משותפת.
האם בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים טוב לאמהות יותר מלאבות ?
ובכן, גם על השאלה הזו התשובה חיובית.
מאחר וכאמור בית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה שהנטל לזון את הילדים מוטל בעיקרו על האב, לכן סביר להניח שהמזונות שייפסקו לאורך זמן, יהיו גבוהים יותר מפסיקות בתי המשפט. אציין כי יש חריגים וכי כל מקרה לגופו, אולם זהו המצב על פי רוב.
ניתן ללמוד זאת גם מדברי ח"כ מלכיאלי מישיבת הכנסת בתיקון האמור :
ח"כ מלכיאלי אומר במפורש שבתי הדין במזונות נותנים יותר לנשים מאשר בתי המשפט. זה 100% לדבריו. ואף הוסיף שח"כ טלי גוטליב שאלה אותו איך הוא כגבר מעז להגיש הצעת חוק כזאת ? לא אכפת לך ? והוא השיב לה את צודקת, אני מבין, ואני מגיש את זה.
ולכן בניגוד לתזות כאלו ואחרות שבתי הדין הרבניים נגד נשים – הדבר לא נכון בעליל ! ניתן לראות זאת בחוש הן בפסיקות בתי הדין והן בדברי החכי"ם בישיבות הכנסת השונות כאמור לעיל.
האם מומלץ להיעזר בטוען רבני ?
מאחר וכאמור בית הדין הרבני פוסק את מזונות הילדים על פי ההלכה, מומלץ להיוועץ בטוען רבני שבקיא בהלכה בטרם הגשת תביעה לבית הדין הרבני.
