הגירושין בישראל, ובמיוחד תהליך הגירושין בבתי הדין הרבניים, מהווים נושא מורכב ומשמעותי מבחינת המשפט והחברה. בשנים האחרונות, ניכרת מגמת יציבות וירידה קלה במספר תיקי הגירושין בבתי הדין הרבניים, כשבעיקרם מדובר בתיקים של גירושין בהסכמה, לצד תיקים שנדרש בהם טיפול פעיל מצד בתי הדין. בעוד שמרבית התיקים מסתיימים בגט, לא מעט מהם מצריכים את התערבות בתי הדין באמצעות פסיקות לגט וסנקציות שונות, כולל סנקציות כלפי סרבני גט, ובפרט סנקציות מאסר. נתונים מ-2019 מצביעים על כך שרוב תיקי הגירושין הסתיימו תוך שנה, במיוחד בתיקים שהוגשו בהסכמה, אך גם בתיקים שבהם היו סכסוכים היה אחוז גבוה של סידור גט בתוך פרק זמן של עד שנתיים. תהליך הגירושין, על אף התהליכים המשפטיים המורכבים, מראה כי ההחלטות השיפוטיות והסנקציות שמטילים בתי הדין הרבניים תורמות רבות להצלחת תהליך הגירושין, כשהן מעודדות סידור גט ושמירה על זכויות הצדדים המעורבים.

במאמר להלן, נסקור נתונים מדו"ח נשים ומשפחה בישראל 2023, שע"י מרכז רקמן באונ' בר אילן נתונים סטטיסטיים הנוגעים להליכים בבית הדין הרבני, ובהשוואה מול בתי המשפט, כדלהלן.

גירושין בהסכמה ובבתי הדין הרבניים:

בין השנים 2017 ל-2022 לא חל שינוי משמעותי במספר תיקי הגירושין בהסכמה, אשר עמדו על כ-10,300 תיקים בשנה. עם זאת, בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית (בערך 1.6% בשנה), ניכרת ירידה קלה במספר התיקים בהסכמה במגזר היהודי, אחרי תקופה ארוכה של עלייה במגמת הגירושין בהסכמה.

לגבי סכסוכי גירושין בבתי הדין הרבניים, בין השנים 2020-2022, מספר תיקי תביעות הגירושין היה יציב על כ-3,850 תיקים בשנה. למרות גידול אוכלוסייתי קבוע, נראה כי יש ירידה מסוימת במספר תביעות הגירושין בשלוש השנים האחרונות. כמו כן, כ-64% מהתביעות הוגשו על ידי נשים, נתון שממשיך את מגמת הצמיחה במספר התיקים המוגשים על ידי נשים מאז 2017. מנגד, מספר תיקי תביעות הגירושין שהוגשו על ידי גברים ירד בכ-14% מאז 2017.

החלטות המורות על גט:

בין השנים 2020-2022, מספר ההחלטות המורות על גט שניתנו נגד נשים היה כחצי ממספר ההחלטות שניתנו נגד גברים. למרות התנודות בנתונים, נראה כי תופעת סרבנות הגט נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים, וזהו נתון משמעותי. בנוסף, נרשמה ירידה במספר ההחלטות המורות על גט מסוג "חיוב גט" ו"כפיית גט" במהלך העשור האחרון.

היקף צווי ההגבלה (סנקציות):

בין השנים 2018-2022 ניכרה מגמת עלייה במספר צווי ההגבלה והסנקציות שהוטלו על סרבני גט, כאשר בשנים 2019-2021 הייתה עלייה חדה של כ-80% במספר הצווים שהוטלו. הסנקציות שהוטלו על סרבנים (גברים) היו יציבות באופן יחסי בשנים 2022-2018, בעוד שבשנת 2021 נרשמה עלייה חדה במספר הסנקציות שהוטלו על סרבניות (נשים), שהוכפל פי חמישה, אך עלייה זו לא נמשכה ב-2022.

לסיכום, כ-90% מכלל הסנקציות שהוטלו במהלך התקופה הנמדדת היו על גברים, והם גם היוו כ-90% מכלל מושאי הסנקציות בכל שנה בין 2018-2022.

סוגי צווי ההגבלה/סנקציות:

בין השנים 2019-2022 נרשמה עלייה הדרגתית בסנקציות המתונות שהוטלו על סרבני גט, למעט סנקציות הקשורות לגמלה. בשנת 2020, במהלך מגיפת הקורונה, נצפתה עלייה חדה בסנקציות כמו צווי עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה בבנקים ומניעת רישיון נהיגה. לאחר מכן, עקומת הסנקציות חזרה לסנכרון עם מגמת העלייה הכללית עד לשנת 2022.

סנקציית המאסר:

במהלך חמש השנים האחרונות, סרבני גט ריצו תקופות מאסר שנעו בין יומיים ל-17 שנים, עם רובם ריצים תקופות קצרות של עד שבוע ימים. בשנת 2022, עלה מספרם של הסרבנים שריצו תקופות מאסר ארוכות יותר, בין שבועיים לשלושה וחצי חודשים. בשנה זו, אישה אחת גם נרשמה כאסירה בגין סרבנות גט.

במהלך חמש השנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה בשימוש בסנקציית המאסר, ובמיוחד נמשך הגידול באורך תקופות המאסר בפועל, אף שב-2022 הייתה ירידה קלה במספר צווי המאסר שהוטלו.

אפקטיביות צווי ההגבלה/הסנקציות:

על פי דו"ח מיוחד שנמסר, בין השנים 2021-2022 הוטלו בממוצע 5.4 סנקציות בתיקים של תביעות גירושין שהסתיימו בגט, לעומת 4.47 סנקציות בממוצע בתיקים שלא הסתיימו בגט. נתונים אלו עשויים להעיד כי הסנקציות מהוות מנוף לחצים יעיל על סרבני הגט, וייתכן שלהיקפן יש השפעה מכרעת בחלק מהמקרים, בתהליך הגעה להסכמת גירושין.

אפקטיביות הסנקציות להגעה לגט:

מבדיקת פרק הזמן שבין הטלת הסנקציה לסידור הגט, נמצא כי סנקציית המאסר הייתה אפקטיבית יותר בהבאת גט בתוך חודש ימים. בנוסף, הסנקציות הנלוות למאסר (המוטלות על מי שכבר מרצה עונש מאסר) היו אפקטיביות יותר כאשר מדובר בפרק זמן של חודש עד שלושה חודשים.

לגבי סנקציות מתונות (כמו הגבלות בנוגע לבנקים, רישוי עסקי, רישיון נהיגה, דרכון, יציאה מהארץ ועוד) שהוטלו בשנים 2022-2021, נמצא כי משך הזמן הממוצע מהגשת התיק ועד להטלת הסנקציה המתונה האחרונה היה כ-733 ימים, וממועד הטלת הסנקציה עד קבלת הגט חלפו בממוצע 128.5 ימים. כלומר, בכמחצית מהתיקים, הזוגות המתינו כשנתיים מהגשת התיק ועד להטלת הסנקציה המתונה האחרונה, ומכמו כן נדרשו עוד כשלושה חודשים עד לסידור הגט לאחר הטלתה.

הטלת סנקציות במקרים של גירושין:

בין השנים 2021-2022, בתיקי גירושין שבהם הוטלו סנקציות והסתיימו בגט, הוטלה סנקציית המאסר 43 פעמים ב-34 תיקים שונים. בממוצע, הוטלו בכל תיק 4.67 סנקציות. ברוב התיקים (67%), חלפו בין שנה לשנתיים מאז פתיחת התיק עד שהוטלה סנקציית המאסר.

היקף תיקי גירושין והסדרי גט:

בעשור האחרון נרשמה ירידה במספר תביעות הגירושין הכוללות, אך עם עלייה במספר התיקים שבהם סודר גט תוך שנה ממועד פתיחת התיק. בין השנים 2013-2019 נפתחו 20,150 תיקים, וב-75.3% מהם סודר גט בתוך שנה. בשנים 2016-2022, נפתחו 17,340 תיקי גירושין בלבד (ירידה של 14%), וב-81.5% מהם סודר גט תוך שנה. בניתוח חמש-שנתי (2018-2022), ניכרת מגמת שינוי משמעותית במידת המהירות שבה הושלמו התיקים.

שלום בית:

בין השנים 2018-2022 לא חל שינוי משמעותי במספר התביעות לשלום בית שהוגשו לבתי הדין הרבניים, עם ממוצע של 417 תיקים בשנה. למרות התנודתיות בנתונים, רק כ-1.4% מהתביעות נתקבלו לטובת שלום בית, כלומר רוב רובם של תביעות שלום הבית לא זכו לתמיכת בתי הדין הרבניים.

נתונים על תביעות גירושין ב-2019:

בשנת 2019 נפתחו 12,144 תיקי גירושין, מהם 24% היו בסכסוך ו-76% בהסכמה. בכ-10% מהתיקים לא הושג גט, ובכ-90% הושג גט עד למועד שליפת הנתונים. ב-7% מהתיקים נפסקה החלטה המורה על גט, ובכ-3% מהם הוטלו סנקציות. כ-1% מהתיקים הופנו לטיפול אגף העגונות.

אורך חיי התיק:

בכ-85% מהתיקים סודר גט תוך שנה, אם כי נתונים אלו כוללים גם זוגות שהגיעו לגירושין בתהליך הסכמה. כאשר בודקים את תיקי תביעות הגירושין שלא היו בהסכמה, נמצא כי ב-76% מהם סודר גט תוך שנה, ובכ-17% נוספים סודר גט תוך שנתיים.

מסקנה

הנתונים שפורטו מצביעים על מגמה כללית של יציבות בתהליך הגירושין בבתי הדין הרבניים בישראל, עם ירידה קלה במספר תיקי הגירושין בהסכמה בשנים האחרונות. למרות זאת, רוב תיקי הגירושין, במיוחד אלו שנפתחו בהסכמה, מסתיימים בגט, דבר המעיד על הצלחה מסוימת של התהליך המשפטי וההסכמתי. לצד זאת, בשיעור לא קטן מהתיקים, במיוחד בתיקים שלא הסתיימו בהסכמה, יש צורך בהחלטות שיפוטיות כגון פסיקות לגט או הטלת סנקציות, כולל סנקציות מאסר, על סרבני גט. ככל שמדובר בהטלת סנקציות, ניתן לראות עלייה בשימוש בסנקציות מתונות כמו הגבלות על רישיון נהיגה ויציאה מהארץ, שבמרבית המקרים היו אפקטיביות בסידור הגט, במיוחד בסנקציות מאסר שהיו יעילות בפרקי זמן קצרים. בנוסף, נראה כי השימוש בסנקציות השונות מביא לסיומן של תביעות גירושין תוך שנה ממועד פתיחתן, במיוחד בתיקים של סכסוכים, אך גם בתיקים בהסכמה. לאור זאת, ניתן להסיק כי ההחלטות השיפוטיות והסנקציות המוטלות בידי בתי הדין הרבניים תורמות באופן משמעותי למימוש הגירושין ולסידור הגט, ומשקפות את חשיבות ההתערבות המשפטית במקרים של סרבנות גט או בעיות בתהליך הגירושין.

טוען רבני אלעד אמסלם

הרב אלעד אמסלם הינו טוען רבני, משפטן ומגשר המשלב ידע תורני הלכתי מעמיק עם ידע משפטי נרחב בדיני משפחה. בעל נסיון ייצוג רב בשלל הנושאים הנידונים בבתי הדין הרבניים

השאירו פרטים ונחזור אליכם