צו עיכוב יציאה מן הארץ נחשב לאחד הכלים החזקים ביותר העומדים לרשות בית הדין הרבני בהליכי גירושין. הוא נועד למנוע עיגון – מצב שבו בן זוג נמלט לחו"ל ומותיר את הצד השני כבול בלא גט. אך מה קורה כאשר ההצדקה לצו פוקעת? כאשר דווקא הצד שעוכב הוא המקיים את ההסכם, ואילו הצד שביקש את העיכוב הוא שמפר אותו ומעגן את עצמו? במקרה כזה, שייצגתי בו לקוח שהיה כבול בארץ קרוב לארבע שנים, השכלנו להוכיח לבית הדין כי בסיס הצו קרס – וביטול צו עיכוב היציאה הושג.
מאמר זה סוקר את ההחלטה, את הטיעון המשפטי שהוביל לביטול, ואת הלקח החשוב שעולה ממנה לכל מי שמצוי תחת צו עיכוב יציאה.
הרקע: ארבע שנים תחת צו עיכוב יציאה
הלקוח שייצגתי היה נתון תחת צו עיכוב יציאה מן הארץ מאז 17.11.2020 – קרוב לארבע שנים. הצו הוטל לבקשת האישה, על רקע טענתה לחשש עיגון. במהלך התקופה הארוכה הזו הוא לא יכול היה לצאת את גבולות הארץ, ובין היתר לא ראה את ילדיו הקטינים, המתגוררים בחו"ל, במשך כל אותן שנים.
בין הצדדים נחתם הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בתל אביב ביום 04.07.2022. בסעיף י"ב להסכם נקבע מנגנון ברור: לאחר שההסכם יאושר הן על ידי בית הדין הרבני בתל אביב והן על ידי בית המשפט בצרפת – ייקבע מועד לסידור הגט. במילים אחרות, מתן הגט הותנה באישור ההסכם בבית המשפט בצרפת.
ההתפתחות: מי באמת מעכב את הגירושין?
ההסכם אושר בבית הדין, אך אישורו בצרפת לא הושלם – וכאן התחיל מסע ארוך של דיונים. בדיון מיום 04.05.2023, כמעט שנה לאחר אישור ההסכם, התברר שלא הוגשה בקשה משותפת לאישורו בצרפת, ובית הדין הורה לצדדים להגישה. בדיונים הבאים – בפברואר ובמרץ 2024 – שב בית הדין והורה לבאי כוח הצדדים להציג את הבקשות, הפרוטוקולים וההחלטות מבית המשפט בצרפת.
התמונה שהלכה והתחדדה היתה חד-משמעית. מעדכון אגף עגונות עלה כי ההסכם אושר, אך בלחץ ייצוג חדש לאישה – חזרה בה האישה מן ההסכמות שאושרו בבית הדין. בדיון מיום 19.09.2024 הודתה באת כוח האישה כי לא הוגשה בקשה לאישור ההסכם, בעוד באת כוח הבעל בצרפת הצהירה כי היא הגישה בקשה כזו, אך הצד שכנגד סירב להצטרף אליה.
הראיה המכרעת הגיעה מפסק דין של בית המשפט בצרפת מיום 21.05.2024, שתורגם לעברית ואומת בתצהיר נציג שגרירות ישראל בפריז. מעיון בו עלה כי הבעל הוא שביקש מבית המשפט בצרפת להכיר בפסקי הדין של בית הדין בתל אביב ולאשר את ההסכם, ואילו האישה כלל לא הזכירה זאת בבקשותיה – אלא דרשה דרישות מנוגדות. כך, בפועל, היא זו שהפרה את פסק הדין שניתן בהסכמתה, ולפיו הבעל ייתן גט לאחר אישור ההסכם בצרפת.
הטיעון המשפטי שהוביל לביטול צו עיכוב היציאה
כאן טמון לב הטיעון שהובלנו בפני בית הדין: עיכוב יציאה הוא אמצעי שנועד למטרה אחת – מניעת עיגון. ברגע שהצד המעוכב מוכיח את נכונותו לתת גט ואת קיומו בפועל של ההסכם, נשמט הבסיס לחשש העיגון, ועמו נשמטת ההצדקה לפגיעה החריפה בחופש התנועה.
הראינו לבית הדין כי הבעל עמד בכל תנאי ההסכם: הוא הגיש את הבקשה לאישור ההסכם בבית המשפט בצרפת, והביע נכונות מלאה לתת גט מייד עם אישורו. לעומתו, האישה היא שחזרה בה, סירבה להצטרף לבקשה, ובכך מנעה את השלמת ההליך. המסקנה המתבקשת: לא רק שאין חשש שהבעל יעגן את האישה – אלא שהאישה היא שמעגנת את עצמה באמצעות סירובה לקיים את ההסכם שעליו חתמה.
להרחבה על הכלים שבית הדין נוקט כנגד מי שמסרב לתת גט, ראו: סרבן גט – מה ניתן לעשות? הרחקות רבינו תם וצווי הגבלה.
ההחלטה: ביטול צו עיכוב היציאה
בית הדין קיבל את הטיעון במלואו. בהחלטתו הבהיר בית הדין כי עיכוב יציאה מן הארץ פוגע בחייו הפרטיים של כל אזרח, וכי הוא נעתר לבקשות מסוג זה רק כאשר קיים חשש עיגון ממשי. בית הדין קבע כי הבעל הוכיח את נכונותו לתת גט בהתאם להסכם, עמד בתנאי הגשת הבקשה בצרפת, ואילו האישה היא שחזרה בה, מונעת את אישור ההסכם, ובכך מפירה את פסק הדין ומעגנת את עצמה.
לאור כל זאת קבע בית הדין כי אין עוד מקום לצו עיכוב יציאה נגד הבעל – והורה על ביטולו. בכך הסתיימה תקופה של קרוב לארבע שנים שבמהלכן היה הלקוח כבול בארץ, ונפתחה בפניו הדרך לצאת ולממש את הקשר עם ילדיו.
הלקח: ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ – אפשרי כשהנסיבות משתנות
מקרה זה ממחיש עיקרון מהותי בדיני המשפחה ההלכתיים: צו עיכוב יציאה אינו עונש ואינו אמצעי לחץ בלתי מוגבל. הוא קיים כל עוד קיימת מטרתו – מניעת עיגון. ברגע שהנסיבות משתנות, וכאשר ניתן להראות כי דווקא מבקש הצו הוא שמכשיל את ההליך, ניתן וצריך לפעול לביטול הצו.
מי שמצוי תחת צו עיכוב יציאה ממושך – במיוחד כאשר הוא מקיים את חיוביו ואילו הצד שכנגד מסכל את ההליך – אינו חייב להשלים עם המצב. ניתוח מדויק של ההסכם, של הפרוטוקולים ושל התנהלות הצדדים, יחד עם הצגת ראיות חיצוניות (כמו פסק דין של ערכאה זרה), עשוי להפוך את התמונה כליל ולהוביל לביטול הצו.
ראו גם: סירב פעמיים לתת גט לאשתו – בית הדין איים בסנקציות ציבוריות.
ליווי של טוען רבני המתמחה בדיני משפחה בבית הדין הרבני הוא לעיתים ההבדל בין שנים של עיכוב מיותר לבין ביטול הצו והשבת החירות לידי הלקוח. כפי שעולה מהמקרה שלפנינו – עם בנייה נכונה של הטיעון ההלכתי והעובדתי, גם צו שעמד בתוקפו קרוב לארבע שנים ניתן לביטול.
אין במאמר זה משום ייעוץ משפטי.
