האם יש היתר לכהן להתחתן עם גרושה

נישואי כהן וגרושה הם אחד מהאיסורים הנפוצים ביותר שמגיעים לדיון בבתי הדין הרבניים בישראל. מצד אחד עומד איסור תורה מפורש; מצד שני, זוגות רבים מגיעים עם נסיבות מורכבות שבהן הקידושין הקודמים מוטלים בספק. מאמר זה מסביר את הדין מיסודו, מציג את הניסיונות השכיחים לערער על הנישואין הקודמים, ומנתח מתי בתי הדין נוטים לדחות ומתי — במקרים נדירים — נוטים להתיר.

האיסור: גרושה לכהן בהלכה

השולחן ערוך (אבן העזר סימן ו) פוסק שכהן אסור מן התורה לשאת גרושה. האיסור חל אפילו על ספק גרושה, ואפילו אם הגט ניתן ללא כל צורך הלכתי — עצם קבלת הגט יוצרת מה שמכונה "ריח הגט", הפוסל את האישה לכהונה. בניגוד לשאר איסורי עשה, הכלל כאן הוא שאפילו ספק מחייב הוצאה, וכופין את הכהן להוציאה.

הטענה הנפוצה: פסילת עד הקידושין בשל הימורים

הדרך השכיחה ביותר שבה זוגות מנסים לערער על נישואין קודמים היא טענה שאחד מעדי הקידושין היה פסול, כגון "משחק בקוביא" — מהמר שעדותו פסולה. 

לכאורה, אם עד הקידושין פסול, אין תוקף לקידושין, ואם אין קידושין — אין גרושה, ואין איסור לכהן.

אולם בתי הדין דוחים טענה זו בשני נימוקים עיקריים: ראשית, פסולו של מהמר הוא מדרבנן בלבד — ומדין תורה עדותו כשרה, כך שהנישואין תקפים מהתורה. שנית – לדעת הרמ"א אף אם הגט פסול, מספיק שניתן הגט ואז יש מה שנקרא "ריח הגט" – ואף מצב זה בו ניתן גט פסול, פוסל את האישה לכהונה.

כאשר בית הדין דוחה: בית הדין הרבני באר שבע (2021)

בתיק 1310757/1 שנדון בבית הדין הרבני האזורי באר שבע, ניסו בני זוג להשיג היתר בדיוק בדרך זו. האישה התגרשה לאחר כאחת עשרה שנות נישואים, וכעת ביקשה להינשא לכהן. הצדדים טענו שאחד מעדי הקידושין הקודמים היה מהמר כבד, ולכן הקידושין חסרי תוקף.

בית הדין, בראשות הרב אהרן דרשביץ, דחה את הבקשה בשני נימוקים עצמאיים: ראשית, האישה קיבלה גט בפועל, ועצם הגט — ולו ניתן לרווחא דמילתא בלבד — יוצר ריח גט הפוסל לכהונה, כפי שפסק הרמ"א בשם הרשב"א. שנית, גם אילו היה הפסול עומד, הרי שהוא מדרבנן, ומדין תורה הקידושין תקפים.

מתי כן ניתן להתיר? דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל

בעניין זה יש חילוק בפסיקה בין אשכנזים לספרדים, וזאת בגין מחלוקת הנובעת מקבלת מנהגים שונים. שכן האשכנזים פוסקים כדעת הרמ"א שכאמור ריח הגט פוסל בכהונה.

אולם בדעת השולחן ערוך שהספרדים פוסקים על פיו, דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק י' וחלק יא') שבמקום שעד נפסל לעדות, הרי שניתן לפסול את הקידושין והגט בטל מן התורה. מה עוד שיש לצרף סברת ה'לחם משנה' שדין זה דרבנן הוא ויש יש לצרף עוד סברת המהרשד"ם הנ"ל שכהני זמנינו אינם כהני ודאי ולעשות ספק ספיקא להתיר להינשא לכהן – שמא העד פסול ולא חלו הקידושין כלל ואת"ל שחלו הקידושין שמא הלכה כמי שסובר שכהני הזמן הזה אינם כהנים ועל כן אינו כהן.

הלכו ופסקו בדרך זו אף תלמידיו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בראשם בנו הרב יצחק יוסף שליט"א (בהקדמת שו"ת דברי דוד (להגר"ד אוחיון) , וכן בספר משיב משפט לגר"ע טולדאנו .

הרב נסמך בתשובתו על פוסקים קדמונים, ובהם הרשב"א, הרא"ש, הרמב"ם והרמ"א, ומסיק שהאיסור מחמת ריח הגט קשור בהכרח לקבלת גט בפועל. כאשר אין גט — ואפילו הקול נדחה על ידי עדים ברורים — הדרך להיתר פתוחה יותר, אם כי היא דורשת בירור הלכתי מעמיק ונסיבות חריגות.

השוואה: מתי בית הדין דוחה ומתי שוקל להתיר

התנאים להיתר — מה נדרש?

גם במקרה שבו לא ניתן גט כלל, ההיתר אינו אוטומטי. על פי פסיקת הרב עובדיה יוסף זצ"ל ופוסקים נוספים, יש לבדוק כמה תנאים מצטברים:

א. הקידושין הקודמים לא היו קידושין כלל מעיקר הדין — ולא רק שהגט ניתן לרווחא.

ב. ישנם לפחות שני עדים כשרים המעידים על פסלות העד או שלא היו קידושין כלל.

ג. הקול שיצא על הקידושין נדחה ופורך לגמרי — ולא נותר ספק.

מסקנה מעשית: מה כדאי לעשות?

כל מקרה של כהן המבקש להינשא לאישה שהיה לה נישואין קודמים — ולו בספק — מצריך בירור הלכתי יסודי. ההבדל בין מקרה שבו הוצא גט לבין מקרה שלא הוצא גט כלל הוא קריטי, ולרוב קובע את גורל הבקשה. חשוב לפנות לטוען רבני המתמחה בדיני אישות רבניים עוד לפני הגשת כל בקשה לבית הדין, כדי לברר האם קיים בסיס הלכתי ממשי להגשת הבקשה.

* מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ פרטני פנו לטוען רבני המתמחה בדיני אישות.