פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני האזורי בחיפה ביום י' באדר התשפ"ה (10.3.2025), עוסק בשאלה עקרונית אך אקטואלית: האם אם משמורנית, המטפלת בילדים הקטינים של בני זוג שהתגרשו, זכאית לחלקמענקי מילואים שקיבל האב עקב שירותו במהלך מלחמת "חרבות ברזל"?

מדובר בבני זוג שהתגרשו בשנת 2023, ולהם שני ילדים קטינים. בהתאם להסכם שנחתם ביניהם, נקבעו הסדרי שהות, והאב מחויב בתשלום מזונות חודשיים וכן במחצית מהוצאות הבריאות והחינוך. האב שירת שירות ממושך במילואים, במסגרתו קיבל מענקים ממקורות שונים (תגמולים מיוחדים, מענקי משפחה, מענקי קייטנות ועוד), והאם תובעת מחצית מחלק מהמענקים, בטענה שנועדו גם למשפחה ולא רק למשרת עצמו.

טענות הצדדים:

• האם טענה כי חלק מהמענקים (כגון מענק קייטנות, מענק משפחה, מענק כלכלת הבית) לא נועדו רק לתגמל את המשרת, אלא להקל על משפחתו, ובפרט על ההורה שנשאר לטפל בילדים. היא הצביעה על היעדרותו של האב מהסדרי השהות במהלך המלחמה, דבר שלדבריה הוביל אותה להפסדים כלכליים. לכן, לדבריה, יש לראות את המענקים כהכנסה משפחתית לכל דבר, ולהורות על חלוקתם. לחלופין, דרשה פיצוי בגין נזקים אלה.
• האב טען כי כל המענקים התקבלו בשל שירותו האישי, ולכן אינם שייכים לאם או לילדים. לדבריו, גם אם נעדר מהסדרי השהות, עשה מאמצים לפצות על כך בשהות נוספת, ומילא את חובותיו הכלכליות. הוא הוסיף כי המענקים חיוניים עבורו לשיקום אישי ונפשי לאחר תקופת השירות הארוכה והקשה.

הכרעת בית הדין:

בית הדין ערך הבחנה בין סוגי המענקים השונים:

1. מענקי הקייטנות – נקבע כי מאחר והם ניתנים במפורש עבור הילדים, ובהתחשב בכך שהאב עצמו הסכים לוותר על חלקו במענק מקביל שקיבלה האם, הרי שלאם זכות לקבל מחצית ממענקים אלו.
   ✔ האב חויב לשלם לאם 1,250 ש"ח (מחצית מענקי הקייטנות).
2. מענקי משפחה וכלכלת בית – נקבע כי מדובר במענקים שנועדו לסייע למשפחות משרתי המילואים, בהיותם הורים לקטינים. כלומר, עצם קבלת המענק הותנה בקיומם של ילדים, ולכן יש לראות בכך הכרה בצורך המשפחתי. יחד עם זאת, כיוון שקשה היה להכריע באופן ודאי לגבי היקף ההוצאות שנגרמו לאם והפרות הסדרי השהות, בחר בית הדין להחיל כלל של פשרה, וחייב את האב להעביר סכום כולל נוסף של 7,250 ש"ח לאם.

בית הדין נימק את פסיקתו בכלל ההלכתי של "פשרה במקום שאין הדבר יכול להתברר" (שולחן ערוך חושן משפט סימן יב), תוך שימוש בכלי של אומדנה שיפוטית לשם עשיית צדק.

סיכום ההחלטה:

• האב חויב לשלם לאם סכום כולל של 8,500 ש"ח, מתוכו 1,250 ש"ח עבור מענקי קייטנות, ו-7,250 ש"ח על דרך הפשרה בשל הפגיעה בהסדרי השהות והוצאות נוספות.
• סכום זה הוגדר כבעל תוקף של חיוב מזונות, וחויב בתשלום תוך 21 יום.

היבטים עיוניים והשלכות:

פסק דין זה מעלה סוגיה מרתקת באיזון שבין תמרוץ אישי של שירות מילואים לבין אחריות הורית שוטפת. בית הדין נקט בגישה גמישה, המשלבת בין ראייה משפטית אזרחית והלכתית, תוך שימת לב לפערים בין הוראות החוק היבשות לבין השפעתן בפועל על התא המשפחתי לאחר גירושין.

הבחנה בין "תגמול אישי" ל"מענק משפחתי" היא הבחנה ראויה, שאינה תמיד מקבלת ביטוי ברור בחקיקה האזרחית. גישת בית הדין מאפשרת הכרה באחריות הכלכלית של שני ההורים גם כאשר הנטל נופל בפועל על אחד מהם, במצבים שבהם הצד השני מתגייס לצה"ל או לשירות אחר הדורש היעדרות ממושכת.

מסקנה:

הפסיקה מדגימה כי בתי הדין הרבניים עשויים לשמש כר פורה להחלת עקרונות גמישים של צדק חלוקתי בדיני משפחה, במיוחד כאשר נדרשת התמודדות עם נסיבות ייחודיות כמו שירות מילואים בזמן חירום. השימוש בכללי פשרה הלכתיים ככלי למתן סעד צודק במצבים בלתי ניתנים להוכחה חד-משמעית, עשוי לשמש מודל לשופטים גם במערכת האזרחית.