הטוען הרבני הינו בעל הסמכה הלכתית "ומדבר בשפה" של הדיינים – שפה תלמודית הלכתית שפעמים רבות עורכי הדין אשר עוברים הכשרה אזרחית בלבד, אינם מבינים ומדברים "בשפה" אחרת.
פסקי דין רבים של בתי הדין, גם בענייני רכוש וממון, מבוססים על עקרונות ויסודות הלכתיים, שהטוען הרבני מצוי ורגיל בהם ויכול לעמוד עליהם ולסייע לבעל הדין בעומדו בפני הדיינים ובפני בית הדין.
יתרון נוסף הוא "הנישה" – בניגוד לעורכי דין אשר יכולים לעסוק בנושאים מגוונים כגון מקרקעין, פלילי, ודיני משפחה – טוען רבני מייצג רק בדיני משפחה וממונות כך שלמעשה הניסיון שנצבר במשך השנים הוא ניסיון איכותי ומעמיק בתחום בלא צורך "להתפזר" לתחומים אחרים.