טוען רבני אלעד אמסלם

טוען רבני הינו המקבילה הממשלתית לעורך דין, בבתי הדין הרבניים.
בתי הדין הרבניים מחויבים לדון על פי ההלכה בלבד במרבית העניינים הנידונים בפניהם כגון גירושין, כתובה, מזונות אישה, מזונות ילדים, החזקת / משמורת ילדים. כך שבהתאם לדרישות ההלכה, הסמיכה הנהלת בתי הדין הרבניים וכן בית הדין הרבני הגדול, טוענים שעברו הכשרה הלכתית מקיפה בדיני ההלכה ובדרך הפסיקה בכדי שיוכלו לייצג בעלי דין בשלל הנושאים הנידונים בבתי הדין הרבניים.

כפי שאסביר להלן, ישנם נושאים המצויים בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני, וישנם נושאים המצויים בסמכות מקבילה – קרי שגם בית משפט לענייני משפחה יכול לדון בהם.
למעשה, בתי הדין הרבני דנים בכל הנושאים הכרוכים בגירושין – תביעת גירושין – צד שתובע גירושין (איש או אישה) , תביעת שלום בית, תביעת כתובה, גביית כתובה, סרבנות גט, סידור גיטין, היתר נישואין, בירור יהדות, בירור יוחסין, ממזרות, מעמד אישי, ועוד.

וכן ענייני חלוקת רכוש, פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג, איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, מינוי מומחים כגון אקטואר, שמאי, יועצים ונותני חוות דעת, תביעת דמי שימוש, שיתוף ספציפי, מועד הקרע, איזון לא שוויוני לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, כינוס נכסים, הערכת שווי חברות, שווי עסק, מוניטין, וכל הנושאים הרכושיים הכרוכים בגירושין.

כמו כן, ענייני מזונות ילדים, מזונות אישה, מדור, מחציות, הוצאות חינוך ורפואה, החזקת ילדים, משמורת ילדים, משמורת משותפת, זמני שהות, הסדרי ראייה וכו'.

הסכמי גירושין, הסכמי ממון בין בני זוג, פרשנות הסכמים, וכן צווי הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, צוו עיכוב יציאה מן הארץ, צווי הגבלה, צווי מניעה, צווי גילוי מסמכים ופסיקתאות.

כפי האמור לעיל, למעשה בתי הדין הרבניים דנים בכל הנושאים הכרוכים בגירושין, ומכאן ליתרונות המובהקים של הטוען בייצוג בבתי הדין לעומת עורכי הדין.
שכן הוא הינו בעל הסמכה הלכתית "ומדבר בשפה" של הדיינים – שפה תלמודית הלכתית שפעמים רבות עורכי הדין אשר עוברים הכשרה אזרחית בלבד, אינם מבינים ומדברים "בשפה" אחרת.
פסקי דין רבים של בתי הדין, גם בענייני רכוש וממון, מבוססים על עקרונות ויסודות הלכתיים, שהטוען מצוי ורגיל בהם ויכול לעמוד עליהם ולסייע לבעל הדין בעומדו בפני הדיינים ובפני בית הדין.
ההתמחות הצרה בתחום המשפחה והממון מעניקה יתרון ברור: במקום לעסוק במגוון תחומי משפט שונים, איש המקצוע בבית הדין מטפח ניסיון יומיומי ומתמשך בתחום אחד — מה שיוצר ידע מדויק ומעמיק במיוחד.

נשאלתי שאלה זו פעמים רבות. ועניתי תשובה פשוטה: מי שיש לו כאבי שיניים, הולך לרופא עיניים ?! הולך לרופא שיניים !
וכך ממש בענייננו. כל מי שנצרך לשירותי בתי הדין הרבניים, הן כתובע והן כנתבע – עליו לפנות ישירות למי שמתמחה ועוסק בתחום, שכן כמו שרפואה הינו תחום רחב ומגוון ולכל רופא יש את תחום ההתמחות הספציפי בו בחר ובו נעשה בעל נסיון ומומחה בתחומו – מי שפועל בבתי הדין מתמחה באופן ממוקד בסוגיות גירושין ונושאים משפחתיים־כלכליים, ולכן צובר ידע רב וניסיון מעשי. לעומת זאת, עורך דין מקבל הכשרה כללית יותר, שאינה מתמקדת בהליך הדתי עצמו.בלא לימוד מעמיק של יסודות הפסיקה וההלכה שעל פיהם בתי הדין הרבניים פוסקים.

מייצג בעל הכשרה במסגרת בתי הדין ותואר LL.B מביא עמו שילוב נדיר בין ניסיון הלכתי לבין ידע משפטי רחב. הדבר מרחיב את אפשרויות הפעולה ומסייע לגבש עמדות מקצועיות ומאוזנות עבור בעלי הדין.